עבודה בקנדה לדוברי צרפתית

כשהייתי קטנה, ההורים שלי דאגו לבדר אותי בכל שעה של היום, החל משיעורי פסנתר וכינור וכלה בשיעורי שפות זרות, הם הרגישו שמחובתם לדאוג שהילדה הקטנה שלהם תספוג כמה שיותר תרבות לפני שהיא תגיע לגיל הטיפש - עשרה, לכן כשהחלטתי לחפש עבודה בקנדה, כמו כל הישראלים שעכשיו סיימו את הצבא הם הרגישו כאילו נכשלו בתפקידם כי לא הלכתי ללמוד רפואה. הדבר היחידי שנותר להם לעשות לאחר שכבר הודעתי שזה סופי והחלטתי, היה לבקש שאמצא עבודה בקנדה לדוברי צרפתית כדי להפוך את הצרפתית שלי מטובה מאוד למושלמת. "קצת תרבות", הם אמרו לי כל הזמן.

עבודה בקנדה – מלחמה מול ההורים

בתור התחלה נלחמתי פחות ביני לבין עצמי כמו שקורה לרוב האנשים שמתלבטים אלא יותר בהורים שלי, העבודה בקנדה נראתה להם כמו בחירה מוזרה לילדה המחוננת שלהם, אבל מבחינתי זאת הייתה הדרך שלי לסלול לעצמי דרך לקצת חופש מהמשפחה. מציאת עבודה לדוברי צרפתית כמו שההורים ביקשו התבררה כמו משימה די פשוטה, מכיוון שבפרובינציית קוויבק, שבה מתבצעת רוב העבודה בצרפתית ,יש מספיק חברות עגלות של ישראלים שמחפשים חבר'ה שדוברים את השפה. ההורים התנגדו בכל תוקף לעבודה בעגלות בקנדה בגלל כל הסיפורים שמסתובבים על הבת של ההוא שנתפסה והבן שלהם שלא הצליח להרוויח והם אמרו שאם כבר עבודה בקנדה אז עבודה כאופר אצל משפחה של יהודים, אבל הסברתי להם שזו הבחירה שלי ואני באמת מאמינה בעצמי שיש לי את היכולת להיות מוכרת מצוינת ולא בדיוק משנה באיזו שפה. הדבר היחידי שהסכמנו עליו היה השפה שאיתה אני אעבוד.

עבודה בקנדה – וואו, שיגעון

נחתתי בשדה התעופה של מונטריאול ואספו אותי מהחברה שסגרתי, חברה שמתמחה במכירת מוצרי ים המלח בעגלות ובחנויות. העבודה בקנדה התגלתה כלא פשוטה בכלל, אבל מבחינת השפה הסתדרתי מעולה, עם אנגלית מושלמת וצרפתית טובה מאוד הייתה לי את היכולת לפנות לכל האוכלוסיה המקומית וגם לתיירים הרבים שמגיעים לעיר. זה היתרון הגדול של העבודה לדוברי צרפתית, העובדה שמכשול השפה שפוגע בכל כך הרבה אנשים לא יכל לפגוע בי, בניגוד לכל כך הרבה אנשים שמגיעים לקנדה עם ידיעת השפה האנגלית בלבד ונתקלים במחסום עם אחוז מאוד גבוה מהאוכלוסיה.

עבודה בקנדה – ידעתי שאני אצליח

אחרי חודשיים ראשונים די קשים ולא רווחים במיוחד שכללו הרבה בכי וכעסים וצעקות, בעיקר מצד ההורים שלי, העבודה בקנדה סוף סוף הוכיחה את עצמה כמשתלמת, היה לי כבר את הידע על כל המוצרים שנמכרו בחברה והייתה לי היכולת להתאים מוצר לאדם שעומד מולי לפי הצרכים שלו, בדרך כלל, כמו שרוב האנשים שעבדו בעגלות יודו, הוא צריך הכל והתפקיד שלי היה להוכיח לו בדיוק למה. בתחילת החודש השלישי שלי בעבודה במונטריאול הצלחתי לעצור צרפתייה - קנדית מקסימה שעונה לשם מארי בתחילת שנות החמישים שלה, שקודם כל התאהבה בי והציעה לאמץ אותי ולהכיר אותי לבן הצעיר שלה, אבל אחרי שסיימנו עם הסמול טוק גם הבינה בדיוק למה היא זקוקה כל כך למוצרים שלי, היא קנתה קודם כל את הנייל קיט כדי לחסוך כסף על המניקור-פדיקור, אחר כך את המלח וחמאת הגוף כדי לטפל באקסמה שלה, והמשכנו למסכות פנים למתיחת הקמטים ומניעתם לפני שיופיעו עוד, זה המשיך גם למוצרים לעיניים, לצוואר ואני כמעט בטוחה שאם היה לי מוצר שיכול לטפל בכלבת הפקינז שלה גם אותו היא הייתה לוקחת. זו הייתה המכירה הגדולה הראשונה שלי, מכירה על סך 3400$ ומאותו הרגע הייתי בלתי ניתנת לעצירה, כמובן שלא כל הלקוחות היו 'יס-מן' כמוהה אבל 1 מתוך כל שלושה אנשים שעצרתי היה קונה ממני, לפחות ב300 דולר. שכחתי כבר איך זה לעשות מכירות קטנות והייתי כל כך מרוצה מעצמי, וכמובן מההורים שלי שלחצו עלי על העבודה לדוברי צרפתית וצדקו לחלוטין, כי מארי לא ידעה מילה אחת באנגלית.

עבודה בקנדה – סיום תקופה או שלא?

הגעתי הרבה לפני הכריסטמס ואחרי שכבר התחלתי להצליח לא היה ספק שאני גם אשאר לכריסטמס השאלה הגדולה הייתה מה לעשות אחרי הכריסטמס, שמונה חודשים רחוק מהבית בסה"כ זה לא דבר כזה פשוט, אבל הרגשתי כאילו מצאתי את המקום שלי. העבודה בקנדה ממש גרמה לי לפרוח בזכות עצמי ורחוק מהמשפחה ולהוכיח שאני משהו גם בלי כל המסביב. ברור שאף פעם לא היה לי חסר שום דבר, ואם הייתי מחליטה מלכתחילה לא ללכת על העבודה בקנדה ההורים היו יותר משמחים לתת לי את המשכורת הממוצעת של העבודה הזו כל חודש רק כדי שאני לא אעשה אותה, אבל להרוויח את הכסף בעצמי זה מה שעשה את ההבדל. החלטתי להישאר לעוד כריסטמס, אחר כך לטייל קצת ורק אז, לחזור הביתה כדי לרצות את ההורים שלי ולהתחיל את לימודי הרפואה שהם כל כך רוצים. בסה"כ, אני אוכל למכור לכל חולה כל ניתוח שארצה לבצע בו.

Comments are closed.