עבודה בקנדה בבירת הפסטיבלים העולמית – מונטריאול !

עד היום אני אומר תודה לאלוהים על זה שמורחב צרפתית בתיכון לא לקח ממני הרבה שעות, שכן זו הסיבה היחידה שהסכמתי להרחיב את המקצוע הזה ומזל שהסכמתי, לא היה לי מושג שאני אשתמש בשפה הזו וארוויח בזכותה כל כך הרבה כסף. סיימתי את הצבא, סיימתי עם העבודה המועדפת במעגן מיכאל והחלטתי שהדבר הבא שאני הולך לעשות חייב להיות גדול ומפוצץ, חייב לעשות כסף, חייב לטוס לטיול באוסטרליה וניו - זילנד. ויזה לארצות הברית לא הייתה לי, אז חיפשתי עבודה בקנדה, שמעתי מכולם שהעבודות של ציורי השמן והעגלות הן רווחיות ברמה שאין סיכוי להכיר בארץ וחשבתי לעצמי "היי אני בחור מגניב, למה לא?". התחלתי למלא פרטים באתרי אינטרנט ובשבוע שאחרי הטלפון לא הפסיק לצלצל.

עבודה בקנדה – צרפתית או אנגלית, זו השאלה

אחרי שבוע של תיאום פגישות עם חברות שמתעניינות בי בגלל שאני מדבר צרפתית שמתי את הפלאפון על שקט והנחתי לכל שאר החברות להגיע לתא הקולי. היה כבר לקראת סוף חודש ספטמבר וידעתי שאם אני רוצה לטוס ולהרוויח כסף זה חייב להיות בתקופה הקרובה, בתקופה של הכריסמס. את כל הפגישות פרסתי על פני שלושה ימים מתישים יותר מהעבודה עצמה, או לפחות ככה חשבתי בזמנו. הרוב הציעו לי עבודה במונטריאול אבל חלק קטן מהן הציע לי עבודה בקנדה באזורים אחרים. עשיתי רשימת יתרונות וחסרונות ובסוף צמצמתי לשתי חברות. חברה אחת במונטריאול ואחת בטורונטו. נתתי להן להילחם ולשכנע אותי עד שבסוף התקשרה אלי בחורה שעובדת בחברה במונטריאול והסבירה לי שאם אני דובר צרפתית אין לי אפילו למה לחשוב, הקנדים-הצרפתים קונים בכמויות ויש לי יתרון כביר כי לא משנה מי יהיה איתי בעגלה כל זמן שהוא לא דובר צרפתית אין לו סיכוי. סגרתי עם החברה שלה והייתי על מטוס שלושה ימים אחר כך.

עבודה בקנדה – גברתי, בואי תקליקי!

אחרי תקופת התאקלמות של יומיים בדירה ובאזור, החלק של העבודה בקנדה בחיי התחיל. עבדתי בהתחלה עם המוצר של כריות החימום, מוצר שבהתחלה לא הייתי לגמרי מרוצה ממנו אבל אחרי שבוע איתו, הבנתי שהוא חזק, מגניב ואחלה מתנה לכריסמס. האנשים שפגשתי בתקופת העבודה במונטריאול עפו עליו, יצא לי למכור גם באנגלית, אבל אני חייב להודות שהצרפתים קנו הרבה יותר. משהו בזה שדיברתי את השפה שלהם גרם להם להרגיש סוג של מחויבות לקנות ממני. עבדתי עם המוצר שלושה חודשים עד סוף הכריסמס ועשיתי כסף טוב, לא מטורף, אבל בהחלט טוב. למזלי, שבוע לפני שנגמר הכריסמס מנהל האזור הציע לי להישאר אחרי הכריסמס ולעבור למוצרי ים המלח – אלו היו המוצרים החזקים באמת, הנקנים לאורך כל תקופת השנה ולא רק כמתנה לחג. לקח לי שלושה ימים עד שלמדתי את המוצרים הבסיסיים ועליתי על העגלה שוב. היה ממש חשוב שאני אמשיך למכור בסכומים גבוהים כי כבר הוכחתי שאני סלזמן טוב ולא רציתי לאכזב, לא את המנהלים ולא את עצמי.

עבודה בקנדה – כסף!

אני לא אשקר, מוצרי ים המלח היו הרבה יותר קשים למכירה אבל בהחלט משתלמים יותר, לאט לאט למדתי עוד מוצר ועוד מוצר עד שבסוף יכולתי למכור ממגוון המוצרים ושוב, בצרפתית, מה שנתן לי קהל לקוחות שלא כולם יכלו לגשת אליהם. אז הבנתי את מהות העבודה בקנדה באמת – כסף משוגע שלא ידעתי שאפשר להרוויח בכלל. בהתחלה, בכלל לא הבנתי איך בנאדם מסוגל לרכוש מוצרים באלפי דולרים, סתם ככה כי מישהו בקניון ניגש אליו, אבל הם בכלל לא הסתכלו על זה ככה, מבחינתם השכר בסיס שלהם הוא בערך 40-50 שקל לשעה והם חיים ברמה אחרת לגמרי. ברגע שנפל לי האסימון, אז התחלתי למכור בכמויות מסחררות, עבדתי במוצרי ים המלח עוד 8 חודשים אחר כך, וחסכתי מספיק כסף לטיול שכל כך רציתי.

עבודה בקנדה – סוף דבר

אחרי 11 חודשים של עבודה במונטריאול עמדו בפני שתי אפשרויות, הראשונה – להגיד שלום ולטוס לטיול שלי, השניה – להישאר עוד עונה כי היא באמת כבר ממש קרובה. בחרתי להישאר את הכריסמס, אבל הזמנתי לעצמי כבר את כרטיסי הטיסה לניו זילנד – אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני מוותר על זה. ככה, אחרי שתי עונות של כריסמס, יום הולדת אחת בקנדה ואין ספור לקוחות עשירים ומאושרים, הגעתי לניו-זילנד. הטיול שלי נמשך קצת פחות משנה וטיילתי ברמה אחרת ואני חייב את זה לעבודה בקנדה, בחיים לא עבדתי כל כך קשה ובו זמנית בחיים לא עבדתי בעבודה כל כך מספקת גם מבחינת האדרנלין וגם מבחינת השכר. איכשהו בסוף הטיול החלטתי שאני חוזר לעוד כריסמס. כמובן שהחברה קיבלה אותי בידיים פתוחות ודאגה שכרטיס הטיסה יהיה על חשבונם. הגעתי  בסוף אוקטובר, כשאני כבר מכיר את העבודה ואת האנשים, אבל הדבר שהכרתי הכי טוב היה הלקוחות הצרפתים – והם אהבו אותי, ויותר משאהבו אותי, אהבו לקנות ממני.

Comments are closed.